דירוג ממוצע ה־IQ לפי מדינה (2026)
אין מדינות התואמות למסננים האלה.
הסיווג הגאוגרפי M49 של האו״ם:
אגף הסטטיסטיקה של האו״ם.
שאלות נפוצות
חזרה לדירוג המדינות או למפה האינטראקטיבית.
מהו ממוצע ה־IQ העולמי?
מבחני IQ מתוקננים כך שהממוצע הכללי יהיה 100, עם סטיית תקן של 15. בדוח הזה, הממוצע העולמי המשוקלל לפי גודל האוכלוסייה הוא 100.
באילו מדינות ממוצע ה־IQ הוא הגבוה ביותר?
קוריאה הדרומית (106.97), סין (106.48) ויפן (106.30) מציגות את ציוני ה־IQ הממוצעים הגבוהים ביותר מבין המדינות הכלולות בדוח הזה.
מחקרים קשרו ציוני IQ ממוצעים גבוהים יותר לבריאות, תזונה והזדמנויות חינוכיות טובות יותר.
באילו מדינות ממוצע ה־IQ הוא הנמוך ביותר?
סומליה (83.84), מזרח טימור (86.70) ורואנדה (86.90) מציגות את ציוני ה־IQ הממוצעים הנמוכים ביותר מבין המדינות הכלולות בדוח הזה.
מחקרים קשרו ציוני IQ ממוצעים נמוכים יותר לנטל גדול יותר של מחלות זיהומיות, אי־ביטחון תזונתי והזדמנויות חינוכיות מוגבלות.
מדוע ממוצעי רוב המדינות נמוכים מ־100?
תשובה קצרה: שקלול וייצוגיות.
בשנת 2025, סין לבדה היוותה כ־
17.02%
מאוכלוסיית העולם והציגה בדוח הזה ממוצע גבוה (106.48). בשל גודלה, לסין יש השפעה משמעותית על ממוצעים משוקללי־אוכלוסייה, והיא יכולה לקזז את השפעתן של מדינות רבות שממוצען נמוך מ־100.
כאשר משקללים מדינות לפי גודל אוכלוסייתן ולפי הממוצעים שלהן, הממוצע העולמי עדיין יוצא 100.
מדוע ממוצעי ה־IQ שונים בין מדינות?
הבדלים בין מדינות עשויים לשקף גורמים רבים. חוקרים נוהגים לדון, בין היתר, בהשפעות כגון:
-
נטל בריאותי (כולל חשיפה למחלות זיהומיות):
מחקר משנת 2010 מצא כי במדינות שבהן נטל המחלות הזיהומיות גבוה יותר, מתקבלים לעיתים קרובות ציונים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים—ייתכן בשל השפעות על התפתחות ועל שנות לימוד.
אפריקה היא מן האזורים המושפעים ביותר ממחלות זיהומיות.
-
תזונה וביטחון תזונתי:
מחקר משנת 2024 מציע שילדים בעלי דפוסי תזונה בריאים יותר נוטים להשיג ציונים גבוהים יותר במדדי IQ. בהתאם לכך, מדינות עם תזונה בריאה יותר (ופחות חוסר ביטחון תזונתי) עשויות להציג ממוצעים גבוהים יותר.
-
הזדמנויות למידה וגירוי קוגניטיבי:
מחקר משנת 2022 דיווח כי משחק שחמט באופן סדיר עשוי לשפר את ביצועי הילדים במדדים הקשורים ל־IQ.
מחקר קלאסי משנת 1962 מצא שילדים דו־לשוניים הציגו ביצועים טובים יותר בחלק ממבחני האינטליגנציה לעומת ילדים חד־לשוניים. באופן רחב יותר, פעילויות מאתגרות מבחינה קוגניטיבית הנהוגות בקביעות בתרבות מסוימת עשויות להיות קשורות לכישורי חשיבה טובים יותר.
-
גנטיקה (השפעה בתוך אוכלוסייה):
מחקר תאומים משנת 2013 דיווח כי אומדני התורשתיות של IQ נעים לעיתים קרובות בטווח של 50%–80%, בהתאם לגיל ולאוכלוסייה.
(חשוב להדגיש: תורשתיות מתארת שונות בתוך אוכלוסייה בתנאים מסוימים—היא אינה מסבירה, כשלעצמה, הבדלים בין מדינות.)
בסך הכול, מדינות בעלות מערכות בריאות חזקות יותר, תזונה טובה יותר ונגישות רחבה יותר לחינוך איכותי ולסביבות מעשירות מבחינה קוגניטיבית נוטות להשיג ציונים גבוהים יותר במבחנים המבוססים על היגיון והסקה.
מחקרים אחדים מדווחים גם על עליות ארוכות־טווח בביצועי מבחנים לאורך זמן (המכונות לעיתים
אפקט פלין). מחקר
משנת 2014
תיעד עלייה של כ־2.31 נקודות IQ בעשור.
עם זאת, מבחני IQ מתוקננים כך שההתפלגות מרוכזת סביב ממוצע של 100. אלגוריתם הניקוד של International IQ Test עשוי להתעדכן עם הזמן כדי לשמור על ממוצע הקרוב ל־100 ועל סטיית תקן של 15.
מהו האתר הרשמי של International IQ Test?
international-iq-test.com הוא האתר המקורי של “International IQ Test” והוא פעיל מאז 2018.
אפשר לבדוק את היסטוריית האתר באמצעות ה־Wayback Machine (archive.org).
את מבחן ה־IQ הזה ביצעו למעלה מ־16 מיליון אנשים, והוא כויל באמצעות שיטות פסיכומטריות סטנדרטיות.
באיזו תדירות הדירוג לפי מדינה מתעדכן?
הדירוג מתעדכן פעם בשנה, ב־1 בינואר, על סמך תוצאות שנת הלוח הקודמת.
עד כמה דירוג זה מהימן?
כל הציונים בדירוג זה מבוססים על אנשים שביצעו את
מבחן International IQ Test באתר זה
בין 1 בינואר 2025 ל־31 בדצמבר 2025.
המבחן שואב השראה מן הפורמט של מטריצות פרוגרסיביות של רייבן (Raven’s Progressive Matrices), מדד לחשיבה לא־מילולית שנועד להיות הוגן יותר מבחינה תרבותית ממבחנים הנשענים במידה רבה על שפה.
המבחן הניב ממוצע של 100 וסטיית תקן של 15 במשך שלוש שנים רצופות בדוח זה, ודיווח על רוויה פנימית ב־g (g‑saturation) של 0.943 במשך שנתיים רצופות בדוח זה.
בדירוג המדינות, 84.8% מן המדינות נשארו בתוך סטייה של 2 נקודות מהממוצע של השנה הקודמת.
האם כל תוצאות המבחן נכללות בדירוג?
לא. בעת הרכבת הדירוג השנתי אנו מפעילים תהליך סינון שנועד להסיר תוצאות שמקורן ככל הנראה בהיבחנות חוזרת, תשובות שייתכן שנוצרו בידי בוטים ותשובות שסומנו כחשודות (על־פי קריטריונים פנימיים).
הסימנים עשויים לכלול דפוסי כתובות IP ושמות תצוגה, לצד שיטות זיהוי פנימיות מתקדמות יותר שנועדו לאתר ניסיונות חשודים, גם כאשר נעשה שימוש בכתובות IP או בשמות תצוגה שונים.
אותם קריטריוני סינון מיושמים על כל מדינה ללא יוצא מן הכלל.
מדוע במדינות קטנות יש לעיתים יותר נבחנים מאשר במדינות גדולות?
היקף ההשתתפות משתנה מסיבות רבות, ובהן:
- עניין מקומי במבחני IQ ובמגמות קשורות (לרבות סיקור תקשורתי או אירועים שמגדילים את התנועה באתר באזורים מסוימים).
- האופן שבו מנועי חיפוש מדרגים ומציגים את האתר לפי מדינה ושפה.
כתוצאה מכך, מספר הנבחנים עשוי להשתנות במידה ניכרת בין מדינות ובין שנים.
מדוע נדרשים לפחות 100 משתתפים כדי שמדינה תופיע בדירוג?
בהנחה של דגימה אקראית בלתי תלויה מהתפלגות נורמלית עם סטיית תקן של 15, מדגם של 100 משתתפים נותן רווח סמך תיאורטי של 95% ברוחב של כ־±3 נקודות IQ סביב הממוצע.
התוצאות משנה לשנה מספקות עדות נוספת למהימנות: ב־76.47% מהמדינות המדורגות שבהן פחות מ־1,000 משתתפים ונתונים בני השוואה מהשנה הקודמת, נרשם שינוי של פחות מ־2 נקודות IQ.
מגבלות הדירוג
המגבלות העיקריות כוללות:
- הטיית בחירה: אנשים שבוחרים לעבור מבחן IQ מקוון עשויים להיות בעלי מאפיינים שונים מאלה של האוכלוסייה הכללית. בחירה עצמית זו עשויה להשפיע על הממוצעים הנצפים בכל מדינה. כל המשתתפים עוברים את אותו מבחן, וכך מתקבל בסיס משותף להשוואה. עם זאת, השפעותיה של הטיית הבחירה עשויות להשתנות ממדינה למדינה. לכן יש לפרש את הממוצעים המוצגים כממוצעים של המשתתפים, ולנהוג בזהירות כאשר מכלילים אותם על כלל האוכלוסייה בכל מדינה. בין 2024 ל־2025, ב־84.8% מהמדינות שהיו להן תוצאות בנות השוואה נרשם שינוי קטן בציון הממוצע (פחות מ־2 נקודות IQ). ממצא זה מעיד על יציבות הממוצעים בתקופה זו, אך כשלעצמו אינו מבטיח היעדר הטיות או שהמדגמים מייצגים את האוכלוסייה.
- הטיית גישה לאינטרנט: כל המשתתפים היו בעלי גישה לאינטרנט. בשנת 2025 הוערך שכ־74% מאוכלוסיית העולם הייתה בעלת גישה לאינטרנט, ולכן הנתונים אינם מכסים את כלל האוכלוסייה.
- מה המבחן מודד: מטריצות בסגנון רייבן מתמקדות בהסקה לא־מילולית ובזיהוי תבניות—הן אינן מכסות כל תחום של אינטליגנציה.
- מגבלות מבחן מקוון: כל מבחן IQ מקוון יש לראות כמספק מידע בלבד, לא כאבחון.